איזה סופשבוע, אילו חגיגות

הלו"ז שלי נהיה צפוף...
רק התחלנו את הגן, ופתאום הגיעו מה שנקרא "החגים". קצת מוזר הסידור הזה - לא יכלו לעשות את החגים בקיץ, או להתחיל את הגן אחרי ה"חגים" ?

אז ביום שלישי שעבר נסעתי עם אמא הרחק צפונה, עד בוסתן הגליל, שם אבא כבר חיכה לי, ודודה גאולה, והמון משחקים. ופעם ראשונה שהייתי אצל דודה גאולה בתור ילדה לבד - והייתי די מרוצה מזה. ההורים נסעו לבלות עם אבא ואמא של עדן ושחר (שמגיע להם מזל טוב כי הם עברו לגור אפילו יותר דרומה מנאות הכיכר - בדרום אפריקה !), ואני נשארתי בבוסתן.

ברביעי בבוקר בילינו בבוסתן. לפני כל ראש השנה יש אזכרה לסבתא זהבה, שאני קרויה על שמה, וממנה קיבלתי בטח את תלתלי הזהב שלי, אבל אני לא משתתפת, כי אני קטנה מדי, אז נשארתי עם אמא אצל פרידמן עד שאבא חזר. בצהריים נסענו לבקר את סבא יוסי ונילי בנהריה, כשגם יונתן ודוד נחמיה באו, והיה נחמד מאד. סבא ונילי הביאו לי מתנה נהדרת - בובה שעושה קולות ושותה מבקבוק, ולא רק אני נהניתי ממנה - גם ילדים גדולים יותר (שחר ותום הר - תפסתי אתכם !).

בין לבין הספקנו לעבור בשבי ציון אצל גליל גיטליס ושיחקנו ביחד בגן משחקים שיש לו ממש ליד הבית.


יותר מאוחר נסענו לצורן, לחגוג את ערב החג עם החלק השני של המשפחה, וכרגיל היה בלאגן מהנה ומאורגן, שנמשך על יום שישי. אני תפסתי את הפיקוד על אריאל ותהל, ולימדתי אותן איך משתוללים על המזרונים כמו שצריך... יוסי, אבא של אריאל, שיש לו ותק של כמה בנות, אמר לאבא שממה שהוא רואה מצפים לו ולאמא אתגרים לא קטנים איתי. מעניין למה הוא התכוון...


ואז, ביום שישי, בלי הודעה מוקדמת (האמת שעם הודעה מוקדמת, הרי אני זו ששלחתי את האימייל של ההזמנות, או שמישהו אחר עשה את זה בשמי ?) הגענו לחוף ארגמן בנתניה, והתחילו להגיע כל-כל-כל המשפחה וחברים. אמא צחקה שבלי להתאמץ כל חגיגה שלנו מגיעה ל-50 אנשים.
כמובן שהכל היה מאורגן טיפ-טופ - צל, אוכל - וים !
כמה שנהניתי בחול, ובמים, ושוב בחול, ושוב במים. ושוב... את אבא ואמא לא ראיתי ממטר - כשיש משפחה וחברים מסביב אני מבלה חופשי חופשי.




תודה לכל מי שבא לחגוג איתנו. היה ממש כיף, ואני מוכנה לסגור על אותו החוף באותו הזמן גם בשנה הבאה. אולי אז אמא וסבתא יכינו קצת פחות אוכל...

ובזה לא סיימנו את הסופשבוע - אחרי שהתקפלנו נסענו לתל אביב ובילינו שישבת אצל ג'קי. לג'קי יש בית בכל מקום בעולם (כמעט) - בצרפת, במרוקו, ועכשיו גם בתל אביב - והיא מסתובבת בעולם ומבלה.
אז עכשיו הצלחנו לתפוס אותה בארץ, רגע לפני שהיא טסה לחופשה בקנדה, ובילינו באיזי, בעיקר בחוף הים. את השבת סיימנו בגלידריה, ואני הרווחתי יותר מכולם - אמא נתנה לי כפית, ואני גיוונתי בטעמים מכולם.

זהו, עבר הסופשבוע העמוס, ובמוצ"ש בלילה אבא החזיר אותנו הביתה, שם חזרתי לשיגרה, יחד עם מומה ופומה, דבי וטלי הגננות, וכל שאר החברים.

מחר מגיע יום כיפורים, אז גמר חתימה טובה לכולם.
לא נראה לי שאני אצום השנה, אבל אני בטוח אלך לראות את סבא בבית הכנסת (או כמו שהוא מגדיר את עצמו - סגן החזן הראשי בבית הכנסת המרכזי בנאות הכיכר).

ולסיום סיומת - חידה:
מישהו יכול להסביר לי מה תום עשה בארון, איך זה קשור לדודה ג'קי, ולמה דודה קלרה צחקה ?

לילה טוב,
עמיתוש