מה אומר על אחותי הגדולה ?
היא כבר באמת גדולה !
היום אחר הצהריים אבא העיר את עמית בחמש וקצת, כי היא יודעת לחרופ טוב וכבר ישנה יותר משלוש שעות. נכון שלי אמא ואבא נותנים לישון כמה שאני רוצה, ושבעיקרון לא מעירים ילדים משינה, אבל בכל זאת, כדי שנוכל לבלות קצת כולם ביחד, אבא ניסה להעיר אותה.
ומה עמית אמרה לו ?
כמובן - "אל תפריע לי, אני ישנה", וכדומה. אבל אחרי כמה דקות פתאום בבת אחת היא התעוררה, ובהחלטיות אמרה "אני צריכה לצחצח שיניים" ורצה למקלחת, ואחר כך לשירותים לעשות פיפי-של-אחרי-השינה (זה מה שקורה למי שמוותרת על חיתול בצהריים...)
בכל מקרה, עמית לבשה מעיל, נעלה נעליים, ויצאה עם אבא אל השכנים, משפחת אדיב, בכדי להביא עגבניות לסלט של ארוחת הערב. ציפי אדיב ציידה את אבא ועמית לא רק בעגבניות, אלא גם בעגבניות שרי אורגניות שעמית אכלה בדרך, וגם בשק שלם מלא בצמחי תיבול לכל המשפחה.
אז למה עצמאותה היא הכותרת, כי מה שהיה כך היה...
עמית: "אבא, אני רוצה עוד עגבניה"
אבא החליט לבחון את עמית, "טוב, אז תלכי ותבקשי מציפי"
עמית בלי להסס יצאה מהבית, בחושך, לבד, וצעדה עד לבית של אדיב. דפקה בדלת האחורית (אל הידית היא עוד לא מגיעה...) וכשאף אחד לא ענה החלה לצעוק "אבא, הם לא עונים, תעזור לי".
אבא תוך כדי הצעידה טילפן לציפי ושרון, ושרון קיבל את ההוראות המתאימות, פתח את הדלת לעמית, ואחרי שביקשה, קיבלה לשמחתה עוד עגבנית שרי.
איזו אחות גדולה יש לי ! הולכת בחושך לבד בלי פחד ובלי ההורים בכלל (למרות שאמא התחבאה בחוץ כדי לוודא שהכל עובר כשורה) !
ואחר כך ?
כמובן, עמית החליטה שהיא רוצה עוד. הפעם, אפילו בלי מעקב, היא ניגשה לבד לבד, ביקשה עגבניות נוספות, קיבלה את האחרונות שהיו להם בבית, וחזרה הביתה צוהלת...
אז רק שתדעו - אני בת ארבע חודשים וקצת, זאת אומרת שעמיתוש בת שנתיים וארבעה חודשים וקצת ויום - והיא העזה ללכת לבד בלי ההורים בחושך לבקש יפה עגבניות !
דבר ראשון - על בטוח העגבניות היו מעולות (טוב, שרון מגדל אותן לבד ! כלומר, הוא ועוד בערך חמישים תאילנדים)
דבר שני - אבא ואמא מחכים לצעד העצמאי הבא - לקום בבוקר לבד וללכת לסבא וסבתא...
ומה איתי אתם שואלים ?
אני מתהפכת לבד ! אבל רק לצד אחד. מהבטן לגב אני בינתיים קוראת לעזרה.
כל אחד והעצמאות שלו...
לילה טוב,
שלכם,
נעם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה