זהו, אחרי חודש מלא אירועים וחוויות חזרנו לפני שבוע הביתה !
האמת - כולם כבר התגעגעו לבית, למושב, ובכלל לחיי היום-יום. וכמובן - למומה - שבילתה במשך החודש בטל-אל אצל דרור ומעין.
אבא קצת פישל, ובימים האחרונים בקנדה הוא אמנם צילם, אבל לא פירסם את התמונות ולא כתב כלום. ועכשיו עבר כבר הרבה זמן והוא לא ממש זוכר, לפחות לא את סדר האירועים. אבל מה כן עשינו:
- אמא נשארה איתי בבית יום נעים אחד (כשלא ירד גשם) ואבא סבתא סבא ורוני נסעו לטייל למה שהם קוראים "הקוטג'", שזה בכלל לא קשור לגבינה, אלא לבית מעץ... כמה שעות צפונית לטורונטו יש למשפחה של ג'ניפר (אמא של ג'סיקה וארין) בית מעץ על האגם אליו הם נוסעים בקיץ כל סופשבוע. האזור שם ממש מדהים - הכל טבע, ונוף יפה, ומים - והבית עצמו, שהיה בבניה מחדש בזמן שהיינו בקנדה, הוא ממש ממש יפה, כמו שאפשר לראות בתמונות.
האמת - כולם כבר התגעגעו לבית, למושב, ובכלל לחיי היום-יום. וכמובן - למומה - שבילתה במשך החודש בטל-אל אצל דרור ומעין.
אבא קצת פישל, ובימים האחרונים בקנדה הוא אמנם צילם, אבל לא פירסם את התמונות ולא כתב כלום. ועכשיו עבר כבר הרבה זמן והוא לא ממש זוכר, לפחות לא את סדר האירועים. אבל מה כן עשינו:
- אמא נשארה איתי בבית יום נעים אחד (כשלא ירד גשם) ואבא סבתא סבא ורוני נסעו לטייל למה שהם קוראים "הקוטג'", שזה בכלל לא קשור לגבינה, אלא לבית מעץ... כמה שעות צפונית לטורונטו יש למשפחה של ג'ניפר (אמא של ג'סיקה וארין) בית מעץ על האגם אליו הם נוסעים בקיץ כל סופשבוע. האזור שם ממש מדהים - הכל טבע, ונוף יפה, ומים - והבית עצמו, שהיה בבניה מחדש בזמן שהיינו בקנדה, הוא ממש ממש יפה, כמו שאפשר לראות בתמונות.
  |
| From קנדה - הקוטג |
כמה ימים אחר כך פגשנו את פולה, סבתה של ג'סיקה, והיא אפילו הזמינה את כולנו לבלות איתם בקוטג' כשהוא יהיה מוכן, ואבא הבטיח לי שבקיץ אחרי שאדע ללכת נחזור לשם לחופש !
- הטיול למונטריאול - אחרי ששככה תרועת החתונה, דוד ליאון ודודה ענבר חזרו ארצה, סטייסי וגורד טסו להם לירח הדבש באיים הקריביים, וכל השאר חזרו לעבודה, עלינו על האוטו סבא, סבתא, אמא אבא ואני, והתחלנו לנוע בדרכים הארוכות של קנדה מזרחה לעבר מונטריאול, שזו עיר יפה בחלק אחר של קנדה שקוראים לו קוויבק בכלל מדברים בו צרפתית (מזל שסבא וסבתא יודעים צרפתית, אחרת לא ממש היינו מסתדרים שם בכלל). ממש קטעים לטייל ככה -
- במקום לנסוע בכביש המהיר אבא כיוון את סבא לעבר דרכים צדדיות, ואפילו עלינו על אי, שכמעט ולא יכולנו להמשיך ממנו הלאה, עד שמצאנו שיש מעבורת שמעבירה את המכוניות מצד לצד - כולם כל כך התלהבו שהאוטו נוסע על המים, ועוד בחינם - שכמעט עשינו את הדרך שוב רק כדי "לחסוך דלק". רק אני ישנתי כל השייט
- קודם כל הגענו לעיר שנקראת קינגסטון, שם תכננו לישון ביום הראשון של הנסיעה. סבא החליט שהוא יודע איפה המבצר של העיר, ושלח את אבא ישר לתוך בית הכלא הכי מסוכן בקנדה... איזה מצחיק. וגם אחר כך כל מבנה שעברנו לידו היה "המבצר". בסופו של דבר התבצרנו בסאב-ווי עד שסבא וסבתא מצאו לנו מלון ללילה
- בעיר עצמה זכינו ליום שלם של מזג אוויר יפה, וטיילנו כל היום בעיר העתיקה ובהר שבמרכז העיר - אבא סבתא אפילו טיפסו עד למעלה, רק כדי לראות את הנוף. אחר כך הלכנו למקום שנקרא ביו-דום שיש בו המון בעלי חיים - הכי מצחיקים היו הפינגווינים. בערב אני קצת עשיתי קונצים כי כבר נמאס לי לטייל, אבל זה כבר היה בשלב שבו אמא הסכימה להאכיל אותי בכל מקום - היא מחביאה אותי מתחת לשמיכה ואני אוכלת - אז בסופו של דבר נרגעתי.
- ביום האחרון היה כל כך גשום שפשוט עלינו על האוטו ונסענו חזרה הביתה לטורונטו, אמנם דרך עיר הבירה אוטווה, אבל גם שם אפילו לא עצרנו. כולם שמחו להגיע חזרה למשפוחה בטורונטו, ואפילו ארין כמעט וקפצה עלי מרוב התלהבות
- הטיול למונטריאול - אחרי ששככה תרועת החתונה, דוד ליאון ודודה ענבר חזרו ארצה, סטייסי וגורד טסו להם לירח הדבש באיים הקריביים, וכל השאר חזרו לעבודה, עלינו על האוטו סבא, סבתא, אמא אבא ואני, והתחלנו לנוע בדרכים הארוכות של קנדה מזרחה לעבר מונטריאול, שזו עיר יפה בחלק אחר של קנדה שקוראים לו קוויבק בכלל מדברים בו צרפתית (מזל שסבא וסבתא יודעים צרפתית, אחרת לא ממש היינו מסתדרים שם בכלל). ממש קטעים לטייל ככה -
- במקום לנסוע בכביש המהיר אבא כיוון את סבא לעבר דרכים צדדיות, ואפילו עלינו על אי, שכמעט ולא יכולנו להמשיך ממנו הלאה, עד שמצאנו שיש מעבורת שמעבירה את המכוניות מצד לצד - כולם כל כך התלהבו שהאוטו נוסע על המים, ועוד בחינם - שכמעט עשינו את הדרך שוב רק כדי "לחסוך דלק". רק אני ישנתי כל השייט
- קודם כל הגענו לעיר שנקראת קינגסטון, שם תכננו לישון ביום הראשון של הנסיעה. סבא החליט שהוא יודע איפה המבצר של העיר, ושלח את אבא ישר לתוך בית הכלא הכי מסוכן בקנדה... איזה מצחיק. וגם אחר כך כל מבנה שעברנו לידו היה "המבצר". בסופו של דבר התבצרנו בסאב-ווי עד שסבא וסבתא מצאו לנו מלון ללילה
- בעיר עצמה זכינו ליום שלם של מזג אוויר יפה, וטיילנו כל היום בעיר העתיקה ובהר שבמרכז העיר - אבא סבתא אפילו טיפסו עד למעלה, רק כדי לראות את הנוף. אחר כך הלכנו למקום שנקרא ביו-דום שיש בו המון בעלי חיים - הכי מצחיקים היו הפינגווינים. בערב אני קצת עשיתי קונצים כי כבר נמאס לי לטייל, אבל זה כבר היה בשלב שבו אמא הסכימה להאכיל אותי בכל מקום - היא מחביאה אותי מתחת לשמיכה ואני אוכלת - אז בסופו של דבר נרגעתי.
- ביום האחרון היה כל כך גשום שפשוט עלינו על האוטו ונסענו חזרה הביתה לטורונטו, אמנם דרך עיר הבירה אוטווה, אבל גם שם אפילו לא עצרנו. כולם שמחו להגיע חזרה למשפוחה בטורונטו, ואפילו ארין כמעט וקפצה עלי מרוב התלהבות
  |
| From קנדה - מונטריאול |
  |
| From קנדה - מונטריאול |
  |
| From קנדה - מונטריאול |
אחרי שחזרנו מהטיול במונטריאול נשאר לנו רק סוף השבוע לקראת החזרה הביתה, שאותו בילינו בהרבה קניות, בילוי עם המשפחה, ו...כאבי בטן. משום מה כמעט כולם, חוץ ממני ומאמא, חטפו כזו מחלה ששיבשה את כל היומיים האחרונים שלנו, והכל בגלל מסעדה הודית שאכלנו בה, או בעצם לא, כי אף אחד לא יודע ממה כולם קיבלו את זה.
אבל סוף טוב הכל טוב - הגיע יום הטיסה, כל המזוודות היו ארוזות עד אפס מקום, גורד רוני ואתי הסיעו אותנו לנמל התעופה, ואחרי עוד ועוד סיבובי פרידות עלינו על המטוס הביתה.
אמא ואבא שוב היו גאים בי על השינה הרצופה בין המראה לנחיתה, ועל השינה אפילו בדרך הביתה מנמל התעופה, וזהו - אנחנו בבית !
כל החופשה הזו היתה מדהימה, אפשר לראות את זה בתמונות ובסיפורים, אבל הכי חשוב היה הבילוי המשותף עם המשפחה בקנדה, דבר שבעצם לא קרה אף פעם (טוב, בטח שלא לי...). פעם, כשסבתא של אמא עוד היתה בחיים, רוני וסטייסי היו באים כל שנה לבקר בקיץ באשדוד, וככה כולם היו שומרים על קשר. אבל היום כבר אין לרוני וסטייסי סבתא באשדוד, ויותר קשה להם לבוא.
היה כל כך כיף, וכל כך נעים, שבטח שנמצא את הדרכים לשמור על הקשר ולהתראות כמה שאפשר.
אתי, גסטון, סטייסי, גורד, ג'ניפר, רוני, ג'סיקה וארין - נתראה בקרוב - בקוטג', בחוף באשדוד, או באיזה אי בתאילנד :-)
לילה טוב,
עמיתוש
אבל סוף טוב הכל טוב - הגיע יום הטיסה, כל המזוודות היו ארוזות עד אפס מקום, גורד רוני ואתי הסיעו אותנו לנמל התעופה, ואחרי עוד ועוד סיבובי פרידות עלינו על המטוס הביתה.
אמא ואבא שוב היו גאים בי על השינה הרצופה בין המראה לנחיתה, ועל השינה אפילו בדרך הביתה מנמל התעופה, וזהו - אנחנו בבית !
כל החופשה הזו היתה מדהימה, אפשר לראות את זה בתמונות ובסיפורים, אבל הכי חשוב היה הבילוי המשותף עם המשפחה בקנדה, דבר שבעצם לא קרה אף פעם (טוב, בטח שלא לי...). פעם, כשסבתא של אמא עוד היתה בחיים, רוני וסטייסי היו באים כל שנה לבקר בקיץ באשדוד, וככה כולם היו שומרים על קשר. אבל היום כבר אין לרוני וסטייסי סבתא באשדוד, ויותר קשה להם לבוא.
היה כל כך כיף, וכל כך נעים, שבטח שנמצא את הדרכים לשמור על הקשר ולהתראות כמה שאפשר.
אתי, גסטון, סטייסי, גורד, ג'ניפר, רוני, ג'סיקה וארין - נתראה בקרוב - בקוטג', בחוף באשדוד, או באיזה אי בתאילנד :-)
לילה טוב,
עמיתוש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה