יום שבת, 17 במרץ 2007

פורים ועוד סיפורים

אמנם זו לא היתה הפעם הראשונה שהתחפשתי (בקנדה חגגתי את ההלואין בתור שפן), אבל הפעם זו היתה חגיגה יותר מיוחדת, וגם "משלנו" - כולם כולם התחפשו, ויצאנו ביחד לעדלידע של המושב.
נחשו למה יש זנב והוא לא חיה ? לשדון ! אז לזה התחפשתי, וזה טוב כי כמו שאמא אומרת, מתחפשים תמיד למה שאתה לא באמת, ואני לא באמת שדון, אני חמודה


From פורים 2007
הנה אני בפרצוף שדוני אמיתי, עם דודה ענבר החיפושית על עגלת עדלידע

אחר כך היו כל מיני הופעות ושמחות, אבל לי זה היה כבר יותר מדי והלכתי לישון.

המשך פורים היה בכלל של המבוגרים. דודה ממ ודוד עמוס באו לחגוג איתי ועם ההורים, התחפשו והלכו כולם למסיבה "אמיתית". אבא התחפש לרב עובדיה ואמא לרבנית קוק, והם באמת חגגו עד לא ידעו (לפחות אבא).
From פורים 2007

אבל למי שמגיע הכי הרבה זה למוטי, שגם בא לבקר (בדרך לצלול עם עמוס באילת) ובארוחת הערב האכיל אותי קוסקוס של סבתא !
סופסוף אוכל עם תבלינים ! אכלתי בלי בכלל להתבייש, וצריך לזכור את זה לזכותו של מוטי לתמיד, כי מאז אני חוגגת - מרקים, קציצות, פירה - והכל כבר של גדולים, עם תיבול והכל ! מאז כבר עברו עלי אי אלו ארוחות, וכבר אי אפשר לאכול לידי בלי שאדרוש את הנתח שלי (גם אם זה אשה זרה בבאר שבע, שהעיזה לאכול מולי קרואסון שלי לכבד).

סופ"ש אחרי פורים נסענו לחופשה המובטחת בצפון, שהתחילה אצל אורי טסטסה, המשיכה אצל דודה גאולה בארוחת ערב משובחת (כולל שחיה חופשית בתוך קציצת תפוחי אדמה...), בילוי אצל סבא יוסי ונילי, ובעיקר מנוחה ומשחקים בטל-אל אצל מעין בירנבך, שם גם ראיתי לראשונה את אביתר קוקוי הצעירון.



מעין ואני בנגיעות ראשונות
פוזות על השטיח
אולי אי אפשר לראות מהתמונות (ובגלל זה אבא צריך להעלות וידאו, כמו שהוא הבטיח), אבל דבר חדש וחשוב ביותר זה העובדה שהתחלתי לזחול, והפעם על אמת !
אני רק צריכה סיבה, ואני מתקדמת בקצב מסחרר על שש לכל מקום שבא לי. אם זה למטבח, להוריד מגנטים מהמקרר, למומה, איפה שהיא יושבת כדי קצת ללטף אותה, ואם זה בדשא, ככה סתם מפה לשם.
לילה טוב לכולם, ושבוע טוב,
גולדיגירל

אין תגובות: