בסדר, אז אמרו שיהיה שיטפון. אנחנו כבר רגילים – התראות, חששות, ובסופו של דבר רק עין-גדי מקבלים משהו.
דיניץ עדכן שהוא ודודיק משנים תכניות ושהנגב הולך להיות מוצף. טוב, צפוניים, מה הם יודעים ? בטח שמעו "חשש לשיטפונות" ברדיו ונבהלו.
בבוקר אחרי שנסעתי עם נעם לגן פגשתי כמה חבר'ה מקומיים שהתחילו להגיד שמגיע משהו מיוחד, ואז רק התחלתי לחשוב שאולי זה רציני.
עד הערב היה קיצי כרגיל, אבל בכל זאת בסביבות שש בערב הכנסנו הכל לבית וניסינו לכסות את מה שעלול להירטב. ועדיין – כלום. התחלנו לעקוב אחר מכ"ם העננים ברשת – כלום, כלום, כלום.
ואז זה התחיל, בערך באחת עשרה בלילה – ברקים מסביב, וגשם שהולך ומתחזק. כאן, אם הגשם ממשיך יותר מחמש דקות זה כבר נחשב "אירוע גשם" – והפעם הגשם לא מפסיק.
כמובן, יחד עם הגשם – הפסקות חשמל. אין, פשוט המערכת כאן לא יודעת מה זה גשם, אז היא נבהלת מכל טיפה.
הלילה היה די סיוט – כל תאורות החירום נגמרו די מהר, וכל הפנסים לא עבדו, והבנות נבהלו מחושך המצריים המוחלט ששרר. אחרי שהדלקנו נרות הן נרגעו, אבל לפי דעתי עמית נשארה ערה כל הלילה רק כדי לוודא שהנר לא כבה.
בבוקר החשמל חזר, אז לשמחתנו הגנים פעלו, ולמרות שהצענו עמית דרשה ללכת לגן ולא לראות את השיטפונות, וצעדה עם מגפיה לגן.
הפעם, לא כמו בפעם הקודמת ב-2005, היו לי גם סוללה וגם כרטיס זיכרון במצלמה !
נחל אמציה זרם בעיקר בלילה, ונחלש. להגיע לנחל צין היה אפשרי אפילו ברכב פרטי, ושם – שיטפון מדהים, כמו שצריך להיות !
מי שלא חווה דבר כזה פשוט חייב לעצמו – מאה מטר רוחב לפחות (ברי טוען מאתיים), גובה מטר וחצי לפחות – והכל זורם, בלי הפסקה.
מפעלי ים המלח כבר בלחץ, אחרי שמצד אחד נפרצה הסוללה, ומהצד השני המאגר התמלא והתחיל לחדור גם הוא לבריכה. הם בטירוף מביאים משאיות אחת אחרי השנייה מלאות בסלעים לנסות לתפור את החורים. אין איזה ילד הולנדי שיעזור להם ?
שעות עומדים ופשוט בוהים ומאזינים. קשה לעזוב את השיטפון – הוא פשוט מהפנט. ואתה לא יודע מה יבוא, אז אתה נשאר... והמים מתגברים – מניחים אבנים על קצה הזרם, ותוך חמש דקות הן באמצע הזרימה, שפשוט מתגברת. לכביש אין שום סיכוי מול הזרם הזה, ובסח עוברים להם סלעים ועצים שלמים בזרם.
רק אחרי שנרגע קצת הזרם עזבתי, ומכוון שהערבה עוד לא זרם הלכתי הביתה. ישר מהגן לקחנו את הבנות לראות את הזרימה בצין. אין מה לעשות – דברים שאתה רואה בגיל שלוש כבר לא ירגשו אותך כשתגדל. ובכל זאת – חייבים לראות ולהרגיש את הדבר הזה. ישבנו ועשינו פיקניק על חוף נחל צין, וכשנגמר האוכל – עלינו לרכב לעבר נחל הערבה.
לקראת החושך שמענו שהזרימה בערבה עומדת להגיע, והתכנסנו יחד עם רוב המושב על הסוללה – לחכות...
זה מדהים – שיטפון קודם שומעים, רק אחר כך רואים. וזו הפעם השניה שאני נמצא כששיטפון מגיע, אבל גם בפעם הקודמת זה היה בסופו של דבר בחושך. שוין, רק לשמוע את זה זה מספיק, כמו רעמים מתגלגלים לקראתך.
נחל הערבה לא זרם כבר בערך עשר שנים אצלינו, אחרי שהקימו את המאגרים במעלה הנחל. שרון סיפר שהוא היה במאגר עידן כשהגיעה הזרימה, ותוך שעה התמלא כל המאגר בגובה 4 מטרים – ונפרץ. מדהים.
הלילה השני מצד אחד היה קל יותר, כי כבר היינו מוכנים – מקלחות עוד שהיה אור חשמל ומים, אוכל צ'יק צ'ק, ועמית זכתה לפנס מיוחד (שכמובן אמא קנתה עם חושיה המחודדים עוד בדולראמה...). אבל ראבק – שמונה בערב, פוף, היה חשמל, היה מים... רעות עוד האמינה שהחשמל יחזור, אבל אני הלכתי לישון.
עולם שלישי, לגמרי – 14 שעות בלי חשמל... חברת החשמל אמרה שהם לא מעיזים להיכנס כדי לטפל בבעיה עד שתירגע הזרימה. בלי חשמל אין מים, אז השתמשנו במי גשמים שאגרנו בחצר מראש (את זה דווקא עמית אהבה), ויותר גרוע – אין גן ! ועוד יותר שוק – סבא וסבתא לא בבית...
אבל מה זה משנה – אין חשמל == אין עבודה. עמית הלכה לגן שלה, ונעם אמא ואני בילינו את הבוקר עם משפחת צבר. אחרי ארוחת הבוקר נסענו לראות את הזרימה המדהימה בנחל הערבה – מרחוק זה נראה אמנם המון מים, אבל זרימה קלה. רק כשמתקרבים מבינים שסכנה מטורפת להיכנס... תשאלו את מומה, שקפצה לשחות וכמעט לא יצאה...
גם בערב – 24 שעות מתחילת הזרימה – עוד זרמו המים. סבא וסבתא הצליחו לעבור את הצין אחרי שהשופלים עבדו כדי להסדיר את המעבר (כי כמו שמישהו אמר – הכביש עצמו היה מונח בצד הכביש...), והספיקו להציץ בערבה זורם.
 |
| From השיטפון ממשיך |
 |
| From השיטפון ממשיך |
ועכשיו מה שנותר זה הנזקים – 3 נקודות שאיבה בערבה הלכו פייפן. 5 עמודי חשמל בנחל פשוט שוכבים להם בבוץ. שטחים חקלאיים גדולים הוצפו, והכי גרוע – התמוטטויות בכל מקום (הגשם מצד אחד פורם את ההדליה, ומצד שני הרטיבות בקרקע משגעת את הבסיס של הצמח). לא רק זה – כבר שלושה ימים שפשוט אין מים בשדות, ולא ידוע מתי יחזרו. נזקים של מיליונים בלי שום ספק.
ברוך שלא עשני חקלאי (בינתיים)...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה