 |
| From יום טיול בקייטנה |
איך אנחנו יודעות שאנחנו (אני ואליה) בקייטנה של גדולים ?
כי זו הפעם הראשונה שאנחנו נוסעות ליום טיול שלם !
אבא של אליה החליף סבא-בוס - במקום לעבוד עם סבא של אליה במושב, הוא עובד עם סבא של אליה בתל אביב, ונוסע במקום באוטו-שדה באוטו אמיתי וגדול ויפה, אבל כזה שנוסע לכמה ימים ברצף...
ואמא של אליה גם עובדת, וגם צריכה להיות עם אמירצ'וק.
ואבא ואמא שלי ? הם כל הזמן אומרים שהם עובדים, אבל בעיקר הולכים למשרד מחוץ לבית. לי זה בכלל נראה שאבא אוהב את המכונת קפה שלו, ושאמא רואה טלויזיה כל היום (ולי לא מרשים, חוץ מבבוקר, אז בגלל זה אני קמה נורא מוקדם, מעירה את נעם, ואנחנו יושבות לראות דרדסים...).
אבל רגע, מה הקשר לקייטנה ? הקשר הוא שאבא בא איתי ועם אליה ליום טיול, ואת אבא של אליה פגשנו רק באמצע היום.
בהתחלה עלינו לאוטובוס ונסענו ונסענו ונסענו, ניסינו לראות סרט בטלויזיה של האוטובוס (בחיים לא ראיתי טלויזיה כזו קטנה) עד שהדי-וי-די נתקע, אכלנו ושתינו, עצרנו לפיפי כל חצי שעה (אני התאפקתי רוב הזמן), וקישקשנו ופטפטנו, עד שבסוף הגענו לחולון, שקוראים לה גם עיר הילדים.
במוזיאון לילדים פגשנו את הינשול, שהוא חצי ינשוף חצי חתול, ויצאנו להציל את ממלכת הזמן !
היינו ממש גיבורים, מצאנו את הרמזים, פתרנו את החידות, ובסוף - עפנו כמו פרפרים !
לפעמים זה היה מפחיד, אבל התגברנו על הכל !
אחר כך עלינו לאוטובוס ונסענו לאשדוד. אני לא יודעת מי מאיתנו - אבא או אני - נרדם יותר מהר, אבל שנינו "חרפנו" המון. באשדוד הגענו לפארק שעשועים גדול, וקודם כל בילינו המון בבריכה, שהיא ממש מתאימה לילדים - מאד גדולה, אבל לא עמוקה ולא רדודה כמו במושב. בול בשבילנו. והיה שם דלי ענק שהתמלא מים ונשפך על כולם !
בבריכה נוב, שאנחנו קוראות לו "חבובי" והוא קורא לנו "חבובות" הציק לי בבגד ים. אז החזרתי לו, והוא קצת התהפך עם הראש במים והרגליים באוויר... האמת היא שהוא יצא מזה מהר, אבל אבא נבהל ואמר לי לא לעשות את זה יותר.
הוא לא מבין שנוב התחיל ואני רק החזרתי לו ?
אבא אמר שנוב היה יכול לטבוע ושאסור לריב במים, ואם זה יקרה שוב אז אגיד לו. אני חושבת שהסתדרתי עם נוב טוב מאד בעצמי ואבא לא צריך היה להתערב, ואם נוב טובע אז זה בגללו כי הוא התחיל...
אז אבא של אליה הגיע והפתיע אותה, כי היא לא ידעה שהוא יבוא. גם הוא לא היה בטוח כי היה לו "קונטיינר", שזה בכלל מכולה.
אחרי הבריכה אבא ואני ניסינו למצוא את אליה ותומר, אבל לכל מקום שהגענו הם כבר הלכו. אז היינו אחריהם במכוניות המתנגשות ושם הכי צחקתי ולא פחדתי בכלל (אבא חשב שאני אפחד. מה הוא חושב, שאני בת שלוש וחצי ? אני כבר בת ארבע !). ואחרי המכוניות המתנגשות רכבתי על אופנוע חשמלי לבד לבד, שולטת מעולה על הכידון ודוושת הגז, ולא התנגשנו בכלום (עד שאבא ניסה "לעזור" לי...).
זהו, אחר כך כבר הלכנו לאכול, אני את הסנדויץ' שוקולד השני שלי (הראשון היה מעידית, השני משקדי, ובכריכי ריבה שלי בכלל לא נגעתי), ואבא את כל השניצלים של שקדי...
אבא של אליה קנה לה סוכריות קופצות והיא לא רצתה, אז אני קפצתי על ההזדמנות, וקיבלתי אותן. והצלחתי לאכול אותן כל כך לאט, שהן נגמרו רק בכניסה למושב !
בדרך חזרה אבא של אליה רצה שהיא תחזור איתו באוטו הגדול והיפה, אבל היא בכלל לא רצתה כי היא רצתה להיות איתי. אז התיישבנו ביחד, ואבא שלי חשב שהנה אוטוטו נירדם והוא יוכל גם לישון. אבל... לא ! שעתיים וחצי נסיעה חזרה הביתה לא עצמנו עין ! וכל חמש דקות בדקנו שאבא ער, שיש משהו לאכול, או לשתות, או לשיר...
וככה נגמר היום...
אה, בעצם לא !
בדיוק באותו יום היתה מסיבת בר-מצווה לדין, האח של נוי מזרחי, והבן של קלייר מזרחי, שפעם היתה הגננת שלי וגם היא היתה של נעם פעם. המסיבה היתה בבריכה, אז אחרי כל היום הזה גם הלכנו לבריכה והשתוללנו בה.
שם גם פגשתי סופסוף את נעם, שבילתה בבריכה עם סבא, ואכלה בשר עם סבא, ושתתה עם סבא, וכמעט והלכה לישון אצל סבא וסבתא...
ועוד משהו חשוב מאד-מאד - היום זו היתה הפעם הראשונה שנעם עשתה קקי בסיר (ולא רק פיפי) !
אני כבר חושבת שנעם היא לא תינוקת והיא לא קטנה. היא ממש בינונית !
זהו, אז ככה נראה יום שלא נגמר - הוא נגמר בעשר בלילה, על הספה הקטנה בסלון של סבתא וסבא, עם עוד תכנית של דרדסים, רק כדי (כאילו) להירדם...
לילה טוב,
עמיתוש
כי זו הפעם הראשונה שאנחנו נוסעות ליום טיול שלם !
אבא של אליה החליף סבא-בוס - במקום לעבוד עם סבא של אליה במושב, הוא עובד עם סבא של אליה בתל אביב, ונוסע במקום באוטו-שדה באוטו אמיתי וגדול ויפה, אבל כזה שנוסע לכמה ימים ברצף...
ואמא של אליה גם עובדת, וגם צריכה להיות עם אמירצ'וק.
ואבא ואמא שלי ? הם כל הזמן אומרים שהם עובדים, אבל בעיקר הולכים למשרד מחוץ לבית. לי זה בכלל נראה שאבא אוהב את המכונת קפה שלו, ושאמא רואה טלויזיה כל היום (ולי לא מרשים, חוץ מבבוקר, אז בגלל זה אני קמה נורא מוקדם, מעירה את נעם, ואנחנו יושבות לראות דרדסים...).
אבל רגע, מה הקשר לקייטנה ? הקשר הוא שאבא בא איתי ועם אליה ליום טיול, ואת אבא של אליה פגשנו רק באמצע היום.
בהתחלה עלינו לאוטובוס ונסענו ונסענו ונסענו, ניסינו לראות סרט בטלויזיה של האוטובוס (בחיים לא ראיתי טלויזיה כזו קטנה) עד שהדי-וי-די נתקע, אכלנו ושתינו, עצרנו לפיפי כל חצי שעה (אני התאפקתי רוב הזמן), וקישקשנו ופטפטנו, עד שבסוף הגענו לחולון, שקוראים לה גם עיר הילדים.
במוזיאון לילדים פגשנו את הינשול, שהוא חצי ינשוף חצי חתול, ויצאנו להציל את ממלכת הזמן !
היינו ממש גיבורים, מצאנו את הרמזים, פתרנו את החידות, ובסוף - עפנו כמו פרפרים !
לפעמים זה היה מפחיד, אבל התגברנו על הכל !
 |
| From יום טיול בקייטנה |
אחר כך עלינו לאוטובוס ונסענו לאשדוד. אני לא יודעת מי מאיתנו - אבא או אני - נרדם יותר מהר, אבל שנינו "חרפנו" המון. באשדוד הגענו לפארק שעשועים גדול, וקודם כל בילינו המון בבריכה, שהיא ממש מתאימה לילדים - מאד גדולה, אבל לא עמוקה ולא רדודה כמו במושב. בול בשבילנו. והיה שם דלי ענק שהתמלא מים ונשפך על כולם !
בבריכה נוב, שאנחנו קוראות לו "חבובי" והוא קורא לנו "חבובות" הציק לי בבגד ים. אז החזרתי לו, והוא קצת התהפך עם הראש במים והרגליים באוויר... האמת היא שהוא יצא מזה מהר, אבל אבא נבהל ואמר לי לא לעשות את זה יותר.
הוא לא מבין שנוב התחיל ואני רק החזרתי לו ?
אבא אמר שנוב היה יכול לטבוע ושאסור לריב במים, ואם זה יקרה שוב אז אגיד לו. אני חושבת שהסתדרתי עם נוב טוב מאד בעצמי ואבא לא צריך היה להתערב, ואם נוב טובע אז זה בגללו כי הוא התחיל...
אז אבא של אליה הגיע והפתיע אותה, כי היא לא ידעה שהוא יבוא. גם הוא לא היה בטוח כי היה לו "קונטיינר", שזה בכלל מכולה.
אחרי הבריכה אבא ואני ניסינו למצוא את אליה ותומר, אבל לכל מקום שהגענו הם כבר הלכו. אז היינו אחריהם במכוניות המתנגשות ושם הכי צחקתי ולא פחדתי בכלל (אבא חשב שאני אפחד. מה הוא חושב, שאני בת שלוש וחצי ? אני כבר בת ארבע !). ואחרי המכוניות המתנגשות רכבתי על אופנוע חשמלי לבד לבד, שולטת מעולה על הכידון ודוושת הגז, ולא התנגשנו בכלום (עד שאבא ניסה "לעזור" לי...).
 |
| From יום טיול בקייטנה |
אבא של אליה קנה לה סוכריות קופצות והיא לא רצתה, אז אני קפצתי על ההזדמנות, וקיבלתי אותן. והצלחתי לאכול אותן כל כך לאט, שהן נגמרו רק בכניסה למושב !
בדרך חזרה אבא של אליה רצה שהיא תחזור איתו באוטו הגדול והיפה, אבל היא בכלל לא רצתה כי היא רצתה להיות איתי. אז התיישבנו ביחד, ואבא שלי חשב שהנה אוטוטו נירדם והוא יוכל גם לישון. אבל... לא ! שעתיים וחצי נסיעה חזרה הביתה לא עצמנו עין ! וכל חמש דקות בדקנו שאבא ער, שיש משהו לאכול, או לשתות, או לשיר...
וככה נגמר היום...
אה, בעצם לא !
בדיוק באותו יום היתה מסיבת בר-מצווה לדין, האח של נוי מזרחי, והבן של קלייר מזרחי, שפעם היתה הגננת שלי וגם היא היתה של נעם פעם. המסיבה היתה בבריכה, אז אחרי כל היום הזה גם הלכנו לבריכה והשתוללנו בה.
שם גם פגשתי סופסוף את נעם, שבילתה בבריכה עם סבא, ואכלה בשר עם סבא, ושתתה עם סבא, וכמעט והלכה לישון אצל סבא וסבתא...
ועוד משהו חשוב מאד-מאד - היום זו היתה הפעם הראשונה שנעם עשתה קקי בסיר (ולא רק פיפי) !
אני כבר חושבת שנעם היא לא תינוקת והיא לא קטנה. היא ממש בינונית !
זהו, אז ככה נראה יום שלא נגמר - הוא נגמר בעשר בלילה, על הספה הקטנה בסלון של סבתא וסבא, עם עוד תכנית של דרדסים, רק כדי (כאילו) להירדם...
לילה טוב,
עמיתוש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה