במטוס סילון, לארצות הב... קנדה, בין דיילת וענן, שתי דקות לנחות, שתי דקות להמריא, בין שני אלה יש עוד זמן.
אז אני הולך לקחת קצת מים עם עמיתי, הדיילת מנסה להיות נחמדה...
"איזו ג'ינג'ית, את יודעת שזה נדיר?"
אני: "אצלינו במושב לפעמים הרוב הם ג'ינג'ים"
הדיילת: "טוב, מושבים זה לא עולם רגיל. גם אני ממושב"
אני: "איזה מושב?"
הדיילת: "מתן"
אני עם חיוך: "טוב, מתן זה לא בדיוק מושב..."
הדיילת: "כן, אבל חבר שלי מגדל פלפל במושב תומר"
אני פותח בשירת "אי אי אי..." והיא משלימה "האיחוד החקלאי". אין ספק שאביב גפן יודע להלחין.
אני: "אז דבר ראשון אני ואשתי היינו בגרעין"
הדיילת: "גם אני! גרעין אחים 19"
אני: "אנחנו 7, היינו בבקעה"
הדיילת: "אז אתה בטח מכיר את המשפחה של החבר שלי. עדתו"
שוין. השיחה מפסיקה לפאוזה של נשימה. התמונה של מיכל במחנה קיץ בחולצה כחולה קופצת לי לראש, בפעם האחרונה שאני ראיתי אותה.
אני: "חוצמזה, רעות גם היתה רכזת במתן"
הדיילת: "נכון, אני זוכרת שסיפרו על רכזת בשם רעות. רגע, אז אתם הזוג הראשון מהגרעין, לא?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה