היום, בדיוק לפני שעה, ירד גשם !
"במזל", הבנות כבר ישנות, וזה יותר מדי להעיר אותן רק כדי לרוץ החוצה לראות גשם...
כן, בנאות הכיכר, אם כבר יורד גשם - אז יוצאים החוצה. בכל זאת, זה מחזה כמעט חד פעמי.
אני יצאתי החוצה מהר כדי לראות שאין כביסה בחוץ, ולהכניס גם את הערסלים החדשים שפרסנו לא מזמן.
הלטתי שהשנה אני מקפיד לפרסם את כל התמונות מחוג בין ערביים כמה שיותר מהר, רק שהפעם נסענו בשישי לסופשבוע בתלמי אלעזר, אז (כמעט כרגיל) זה התעכב.
הטיול האחרון היה בנחל הצלף, שם שניתן לו בזכות שיח הצלף הגדול בכניסה אליו, שבכל פעם שמגיעים אליו נמצא במצב אחר. זה מסלול לא ארוך וטבעתי, עם נוף מדהים לנחל צין, ואתגרי הליכה נהדרים לילדים.
נעם, השחקנית מספר אחת, נחתכה בכף הרגל יומיים קודם, ו"שיחקה" על העניין עוד ועוד, כולל צליעות קשות (כל פעם ברגל אחרת...) במהלך שעות הגן, עד שירדנה התקשרה לשאול אותנו מה קרה. וכמובן, ברגע שחוג בין ערביים היה על הכף - הכל נשכח והיא רצה את המסלול כרגיל...
מכוון שכל שנה אנחנו עושים אותו, השינויים בנתיב היו בולטים לי - לכבוד פסטיבל התמר המועצה החליטה להרחיב את המסלול, ולפרסם אותו ברבים. אז מצד אחד אני בעד תיירות ושמח שטיילו במקום אנשים רבים, אבל מצד שני - למה שיבואו אנשים למסלול "שלנו" ? ועוד להרחיב את הדרך עבורם ?
בכל מקרה, מי שזו הפעם הראשונה שלו במסלול לא שם לב, והמסלול נשאר נקי ויפה, אז אין מה להתבכיין.
בסוף המסלול ישבנו סביב למדורה על טוסטים (לזורקים על האש) ותה צמחים (בעצם זה תה סוכר, את הצמחים כמעט לא מרגישים...), טחנו ארוחת ערב מוקדמת ועוגיות בקפה (תודה לנטע) - ואחרי הכל, היה רק חמש ורבע אחה"צ.
אז במקום לנסוע הביתה, עצרנו לשעה בגן שעשועים בעין תמר, וכשהגענו הביתה זה כבר באמת היה מקלחת-ולמיטה.
אז הנה, התמונות:
"במזל", הבנות כבר ישנות, וזה יותר מדי להעיר אותן רק כדי לרוץ החוצה לראות גשם...
כן, בנאות הכיכר, אם כבר יורד גשם - אז יוצאים החוצה. בכל זאת, זה מחזה כמעט חד פעמי.
אני יצאתי החוצה מהר כדי לראות שאין כביסה בחוץ, ולהכניס גם את הערסלים החדשים שפרסנו לא מזמן.
הלטתי שהשנה אני מקפיד לפרסם את כל התמונות מחוג בין ערביים כמה שיותר מהר, רק שהפעם נסענו בשישי לסופשבוע בתלמי אלעזר, אז (כמעט כרגיל) זה התעכב.
הנוף מנחל הצלף לנחל צין |
הטיול האחרון היה בנחל הצלף, שם שניתן לו בזכות שיח הצלף הגדול בכניסה אליו, שבכל פעם שמגיעים אליו נמצא במצב אחר. זה מסלול לא ארוך וטבעתי, עם נוף מדהים לנחל צין, ואתגרי הליכה נהדרים לילדים.
נעם, השחקנית מספר אחת, נחתכה בכף הרגל יומיים קודם, ו"שיחקה" על העניין עוד ועוד, כולל צליעות קשות (כל פעם ברגל אחרת...) במהלך שעות הגן, עד שירדנה התקשרה לשאול אותנו מה קרה. וכמובן, ברגע שחוג בין ערביים היה על הכף - הכל נשכח והיא רצה את המסלול כרגיל...
מכוון שכל שנה אנחנו עושים אותו, השינויים בנתיב היו בולטים לי - לכבוד פסטיבל התמר המועצה החליטה להרחיב את המסלול, ולפרסם אותו ברבים. אז מצד אחד אני בעד תיירות ושמח שטיילו במקום אנשים רבים, אבל מצד שני - למה שיבואו אנשים למסלול "שלנו" ? ועוד להרחיב את הדרך עבורם ?
בכל מקרה, מי שזו הפעם הראשונה שלו במסלול לא שם לב, והמסלול נשאר נקי ויפה, אז אין מה להתבכיין.
בסוף המסלול ישבנו סביב למדורה על טוסטים (לזורקים על האש) ותה צמחים (בעצם זה תה סוכר, את הצמחים כמעט לא מרגישים...), טחנו ארוחת ערב מוקדמת ועוגיות בקפה (תודה לנטע) - ואחרי הכל, היה רק חמש ורבע אחה"צ.
אז במקום לנסוע הביתה, עצרנו לשעה בגן שעשועים בעין תמר, וכשהגענו הביתה זה כבר באמת היה מקלחת-ולמיטה.
אז הנה, התמונות: