לא סתם יום, היום הראשון בגן !
6:45 - השעון של אמא מצלצל, זמן לקום. אמא מגלה שאני אצלם במיטה, וגם יותר מאוחר לא היא ולא אבא זוכרים איך בדיוק הגעתי לשם. את הסודות המקצועיים שלי בתחום הזה אני שומרת לעצמי בינתיים...
אמא מצליחה להעיר את אבא, ושניהם בעדינות מירבית מעירים אותי. לא כדאי לאחר ביום הראשון...
7:21 - בזמן שאמא מכינה לי את התיק , כולל כל הציודים ההכרחיים כגון בקבוק, מוצץ, בגדים להחלפה וכדומה, ובזמן שאבא מכין קפה, אני מסתובבת לראות מה העניינים בחוץ. בגלל שאני מזיעה נורא בלילה (למרות שאני ישנה במזגן, בלי בגדים ובלי שמיכה - ככה אני אוהבת, ושכל הפולניות יקפצו לי) נכנסתי למקלחת קצרה, ואז באו סבתא, דודה ג'קי וחברה שלה לאחל לי יום מוצלח לפני שהן נוסעות לבאר שבע.
7:34 - אוטוטו יוצאים לדרך. אני מנצלת את הזמן לשיפור כישורי מוטוריקה עדינה אחרונים והופלה - על האופניים ! פעם ראשונה שאני רוכבת על האופניים ככה, בכיסא שאבא הצליח להרכיב ברגע האחרון. אומרים שלום לאמא ולפומה שמציצה מהחלון (מי זו פומה ? שואלים כולם. פרק אודותיה בוא יבוא). ויצאנו לדרך.
8:01 - הדרך עברה בנעימים. אני נופפתי לשלום לכל העוברים והשבים בעוד אבא דיווש. הגננות כבר נמצאות, אבל אני הראשונה. ככה זה שמגיעים מהכי רחוק ובאופניים...
את רוב החבר'ה בגן אני מכירה - נוב, אליה, רוני ואריאל - והיום הכרתי את לוקה ואורן. נטע הבריזה ברגע האחרון והחליטה להישאר לעוד זמן איכות עם אמא שלה בבית. בטח אחרי שהיא תתחיל ללכת היא תבוא גם. בינתיים זה אומר שאני הכי קטנה בגן.
אמא אמרה שלום בשמונה וחצי ונסעה לעבודה וסידורים בבאר שבע (סידורים שכללו גם בגדים חדשים בשבילי לגן, ככה שמצידי זה בסדר) ואבא נשאר עוד קצת עד תשע כדי לוודא שהכל בסדר.
"תקרית" יחידה נרשמה בפרוטוקול של אבא, ואפשר לראות עדויות חותכות בתמונות - אני שיחקתי יפה מאד במגרפה שטלי הגננת נתנה לי, ופתאום באה אורן ולקחה לי בלי לבקש רשות. מה היא חושבת, שאם היא הכי גדולה בגן אז מותר לה ? אבא אמר שהוא הולך להגיד אותה לגננת, אבל הרגעתי אותו והסברתי לו שלי יש את השיטות שלי, ושלא צריך לקחת כל דבר ברצינות.
עם קשר ובלי קשר דבי הגננת רמזה להורים שהגיע הזמן להתחפף, ושיחזרו בעשר לקחת אותנו - היום יום קצר. אבא הבין את הרמז והסתלק לו לאנשהו, ואני המשכתי בשלי.
10:05 - אה, הנה אבא שוב. מעניין כמה זמן הוא כבר יושב כאן ומסתכל עלי. כמו שהוא ראה, הסתדרתי לא רע. דבי גם סיפרה לו שאכלתי מלפפון יפה ולבד, ושהסתדרתי נהדר.
כולם הלכו, ואני לא ממש רציתי ללכת, אז רצתי לגינה לשחק בחול. רק אחרי כמה דקות אבא שכנע אותי שחוזרים הביתה על האופניים, אז התרציתי ובאתי.
11:00 - באנו הביתה, אכלנו עוד משהו, התרחצנו, ולמיטה. מבחינתי אפשר לישון עכשיו עד הלילה.
12:20 - אני שומעת לחישות לידי, פוקחת עין אחת ורואה את אבא לוחש לי בוקר טוב. מה נפל עליו ? אי אפשר לישון בשקט ? טוב נו, נקום. האמת שנהייתי קצת רעבה.
אבא הכין לנו סלט ואורז עם אפונה, ואני ישבתי לאכול, או לשחק עם האוכל ובין לבין להכניס משהו לפה.
אחר כך שוב עשיתי מקלחת קצרה, וחזרנו לשחק. סבא אמר שהוא יבוא בשתיים לאכול עם אבא, רק שבגלל הגדיד והמיון והסוחרים הוא קצת התעכב, והם אכלו רק בשלוש. אני בינתיים ביליתי בסלון עם כל המשחקים, עם מומה ופומה.
התיאוריה של ההורים היתה שאם אשן מעט בבוקר אלך לישון בצהריים, ושצריך לעשות את זה כדי שאוכל ליהנות יותר בגן ולישון רק כשאחזור הביתה. אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד - רק בארבע נרדמתי, וגם זה אחרי שיכנועים מרובים.
17:30 - לא זוכרת מה זה היה, אבל התעוררתי כולי בכי, ולא נרגעתי בכלל, גם לא אצל אבא בידיים. אבא היה גם אפוף כי הוא נרדם גם והתעורר מהבכי שלי. לא יודעת מה עבר עלי, בטח ההתרגשות...
ואז אמא באה, ופתאום נרגעתי לגמרי. וכמו שההורים אומרים, אמא תפסה פיקוד ואבא הלך להשלים שעות שינה (נו בטח, אם הוא מבלה בלילה בלכתוב בלוגים, מה הפלא שהוא עייף אחר כך ?).
בשש וחצי בערך סבתא וסבא באו להגיד לי שלום, אחרי שסבתא חזרה מהעבודה בבאר שבע. כולם שתו קפה, כמו תמיד, (וכמו תמיד שכחו להכין לאמא נס קפה). אני גם אכלתי עוד מנת בקבוק, והמשכתי לבלות.
20:00 בערך - אבא הלך לשחק כדורסל, ואני נשארתי עם אמא. אבא חזר מהר מהכדורסל כי אף אחד לא בא, ויצא לגינה לנטוע עצים שהוא קיבל מתנה מנטע ורז, ואמא קילחה אותי (פרס ראשון למנחש נכונה את מספר המקלחות שעשיתי היום...) והרדימה אותי תיק-תק.
זהו, היה אחלה יום. עכשיו אני ישנה ובטח אוטוטו אקום לנשנש משהו. ובלילה - נראה אם אעשה את הטריק של לעבור להורים או לא. עוד לא החלטתי.
לילה טוב,
הג'ינג'ית מגן פשוש
6:45 - השעון של אמא מצלצל, זמן לקום. אמא מגלה שאני אצלם במיטה, וגם יותר מאוחר לא היא ולא אבא זוכרים איך בדיוק הגעתי לשם. את הסודות המקצועיים שלי בתחום הזה אני שומרת לעצמי בינתיים...
אמא מצליחה להעיר את אבא, ושניהם בעדינות מירבית מעירים אותי. לא כדאי לאחר ביום הראשון...
7:21 - בזמן שאמא מכינה לי את התיק , כולל כל הציודים ההכרחיים כגון בקבוק, מוצץ, בגדים להחלפה וכדומה, ובזמן שאבא מכין קפה, אני מסתובבת לראות מה העניינים בחוץ. בגלל שאני מזיעה נורא בלילה (למרות שאני ישנה במזגן, בלי בגדים ובלי שמיכה - ככה אני אוהבת, ושכל הפולניות יקפצו לי) נכנסתי למקלחת קצרה, ואז באו סבתא, דודה ג'קי וחברה שלה לאחל לי יום מוצלח לפני שהן נוסעות לבאר שבע.
7:34 - אוטוטו יוצאים לדרך. אני מנצלת את הזמן לשיפור כישורי מוטוריקה עדינה אחרונים והופלה - על האופניים ! פעם ראשונה שאני רוכבת על האופניים ככה, בכיסא שאבא הצליח להרכיב ברגע האחרון. אומרים שלום לאמא ולפומה שמציצה מהחלון (מי זו פומה ? שואלים כולם. פרק אודותיה בוא יבוא). ויצאנו לדרך.
8:01 - הדרך עברה בנעימים. אני נופפתי לשלום לכל העוברים והשבים בעוד אבא דיווש. הגננות כבר נמצאות, אבל אני הראשונה. ככה זה שמגיעים מהכי רחוק ובאופניים...
את רוב החבר'ה בגן אני מכירה - נוב, אליה, רוני ואריאל - והיום הכרתי את לוקה ואורן. נטע הבריזה ברגע האחרון והחליטה להישאר לעוד זמן איכות עם אמא שלה בבית. בטח אחרי שהיא תתחיל ללכת היא תבוא גם. בינתיים זה אומר שאני הכי קטנה בגן.
אמא אמרה שלום בשמונה וחצי ונסעה לעבודה וסידורים בבאר שבע (סידורים שכללו גם בגדים חדשים בשבילי לגן, ככה שמצידי זה בסדר) ואבא נשאר עוד קצת עד תשע כדי לוודא שהכל בסדר.
"תקרית" יחידה נרשמה בפרוטוקול של אבא, ואפשר לראות עדויות חותכות בתמונות - אני שיחקתי יפה מאד במגרפה שטלי הגננת נתנה לי, ופתאום באה אורן ולקחה לי בלי לבקש רשות. מה היא חושבת, שאם היא הכי גדולה בגן אז מותר לה ? אבא אמר שהוא הולך להגיד אותה לגננת, אבל הרגעתי אותו והסברתי לו שלי יש את השיטות שלי, ושלא צריך לקחת כל דבר ברצינות.
עם קשר ובלי קשר דבי הגננת רמזה להורים שהגיע הזמן להתחפף, ושיחזרו בעשר לקחת אותנו - היום יום קצר. אבא הבין את הרמז והסתלק לו לאנשהו, ואני המשכתי בשלי.
10:05 - אה, הנה אבא שוב. מעניין כמה זמן הוא כבר יושב כאן ומסתכל עלי. כמו שהוא ראה, הסתדרתי לא רע. דבי גם סיפרה לו שאכלתי מלפפון יפה ולבד, ושהסתדרתי נהדר.
כולם הלכו, ואני לא ממש רציתי ללכת, אז רצתי לגינה לשחק בחול. רק אחרי כמה דקות אבא שכנע אותי שחוזרים הביתה על האופניים, אז התרציתי ובאתי.
11:00 - באנו הביתה, אכלנו עוד משהו, התרחצנו, ולמיטה. מבחינתי אפשר לישון עכשיו עד הלילה.
12:20 - אני שומעת לחישות לידי, פוקחת עין אחת ורואה את אבא לוחש לי בוקר טוב. מה נפל עליו ? אי אפשר לישון בשקט ? טוב נו, נקום. האמת שנהייתי קצת רעבה.
אבא הכין לנו סלט ואורז עם אפונה, ואני ישבתי לאכול, או לשחק עם האוכל ובין לבין להכניס משהו לפה.
אחר כך שוב עשיתי מקלחת קצרה, וחזרנו לשחק. סבא אמר שהוא יבוא בשתיים לאכול עם אבא, רק שבגלל הגדיד והמיון והסוחרים הוא קצת התעכב, והם אכלו רק בשלוש. אני בינתיים ביליתי בסלון עם כל המשחקים, עם מומה ופומה.
התיאוריה של ההורים היתה שאם אשן מעט בבוקר אלך לישון בצהריים, ושצריך לעשות את זה כדי שאוכל ליהנות יותר בגן ולישון רק כשאחזור הביתה. אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד - רק בארבע נרדמתי, וגם זה אחרי שיכנועים מרובים.
17:30 - לא זוכרת מה זה היה, אבל התעוררתי כולי בכי, ולא נרגעתי בכלל, גם לא אצל אבא בידיים. אבא היה גם אפוף כי הוא נרדם גם והתעורר מהבכי שלי. לא יודעת מה עבר עלי, בטח ההתרגשות...
ואז אמא באה, ופתאום נרגעתי לגמרי. וכמו שההורים אומרים, אמא תפסה פיקוד ואבא הלך להשלים שעות שינה (נו בטח, אם הוא מבלה בלילה בלכתוב בלוגים, מה הפלא שהוא עייף אחר כך ?).
בשש וחצי בערך סבתא וסבא באו להגיד לי שלום, אחרי שסבתא חזרה מהעבודה בבאר שבע. כולם שתו קפה, כמו תמיד, (וכמו תמיד שכחו להכין לאמא נס קפה). אני גם אכלתי עוד מנת בקבוק, והמשכתי לבלות.
20:00 בערך - אבא הלך לשחק כדורסל, ואני נשארתי עם אמא. אבא חזר מהר מהכדורסל כי אף אחד לא בא, ויצא לגינה לנטוע עצים שהוא קיבל מתנה מנטע ורז, ואמא קילחה אותי (פרס ראשון למנחש נכונה את מספר המקלחות שעשיתי היום...) והרדימה אותי תיק-תק.
זהו, היה אחלה יום. עכשיו אני ישנה ובטח אוטוטו אקום לנשנש משהו. ובלילה - נראה אם אעשה את הטריק של לעבור להורים או לא. עוד לא החלטתי.
לילה טוב,
הג'ינג'ית מגן פשוש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה