הופ הופ טרללה

גדלתי בשנההההה !
מאתמול בבוקר כולם מציפים אותי בברכות, הפתעות ומתנות, חלק בטלפון, חלק באינטרנט, וחלק בבית.
בהתחלה לא הבנתי על מה החגיגה ככה סתם באמצע החום הגדול, אבל לאט לאט קלטתי - זו אני !
אבל הרי אני כזאת כל יום, אז למה בעצם לא חוגגים לי כל יום ?
אז מסתבר שכשחולפות להן 31536000 שניות זו סיבה טובה למסיבה, ומעכשיו כל מה שאני צריכה זה פשוט לספור את השניות ובכל פעם שאגיע למספר הזה - אני אהיה כלת החגיגה !
מכוון שעד 10 עוד לא הגעתי, בינתיים הפקדתי את הספירה בידי הורי האהובים. מעניין מי סופר כשהם ישנים ? הם בטח כבר למדו לספור מתוך שינה...
ואיך חגגו לי השנה ?
דודה ענבר חזרה משליחות קצרה בארה"ב (שזה כמו מיאמי של דיניץ, אבל יותר בכללי) עם מתנות מגניבות, כשהיפה והגדולה מהן היא מערכת מנהרות שאבא אומר שהיא לא מביישת את המחילות של החמאס. אז אבא בנה אותן על הדשא, פרסו מחצלת, והזמינו את כל השכנים והחברים לחגיגונת על קפה קר, אבטיח ועוגות. מזל שהיה רק 35 מעלות בצל - יום נעים !

אז זהו, בגלל שמי שלא גר בכיכר מחשיב טמפרטורה של מעל לשלושים מעלות כחום נוראי, ויתרנו לרחוקים מאיתנו גאוגרפית, ועם כולם נחגוג בקרוב.
קיבלתי גם מתנות חמודות, אבל כמובן מה שחשוב זה הברכות, אז הנה כמה:

והנה עוד תמונות מהמסיבה - ללחוץ כדי לראות אותן -

יומולדת שנה לעמיתוש

זהו, עבר עלי יום ארוך ומהנה, והגיע הזמן לישון. אוטוטו הרבה הולך להשתנות לי - אני כבר גדולה, עוד שבוע מתחיל הגן, ואצבור חוויות חדשות, שכמובן גם עליהן אספר.
לילה טוב,
ומזל טוב לאיציק וטל שמתחתנים מחר !
עמית הגדולה