יום ה"עצמאי"

6:30 בבוקר השעון מעיר אותי, ארגונים לפני הגן של הבנות, קצת סידור של הבית, ורגע לפני שמשלכים את הבנות לגן אני מציץ במייל ורואה:

Hi Shushu,
Thanks for getting in touch...
Once we have done that, we can start to develop new features and execute our mobile strategy. This is where I would like to be able to continue our conversation.

מייל מאד מעודד מפול, הבעלים של אתר מכירות גדול איתו אני מעוניין ליצור שיתוף פעולה. אם נצליח להיכנס לבטא איתם - אני על הגל !

הלכתי חזרה הביתה לראות איך הדברים מתקדמים, חזרתי להכין קפה, ואז אני רואה:

7:30 - "החנות הגדולה בעניין. עולה היום לאוויר. אשלח לך פרטים בהקדם. יום טוב, אמיר"

וואו! יכול להיות שהבטא הישראלית שאני רוצה גם תצא לפועל ! מבחינתי היום כבר מוצלח...

אני לקחתי את עמית לגן, רעות לקחה את נעם, ושנינו חזרנו להתחלת יום עבודה.

אחרי שעתיים סיימתי איזה פיצ'ר בעבודה, ויחד איתו את בנק השעות האחרון שנותר לי מהחברה, זו שלפני כמה ימים המנכ"לית שלה אמרה לי שאמנם הם מרוצים, אבל אין להם מושג מאיפה להשיג עוד מימון...

אז שלחתי מייל, לראות מה קורה:

Hi,

Hours done...

What next, and how we manage the hours ?

What tasks you want me to handle ?

Waiting to hear from you, since I need to have some working forecast for the upcoming month.

אם השעות האלה מאחורי, ואין בקנה משהו דחוף, אפשר לנסות לצמצם פערים בתחומים אחרים - הבאתי סולם מאדיב, הורדתי את המסור המוטורי מהבוידעם (למה בבוידעם ? כי זה המקום היחידי שחשבתי עליו שאוכל לשמוע אם מישהו ינסה לגנוב אותו...), ונסעתי להתחיל לארגן את הנטיעות הבאות במטע.

• מסור ? יש !
• שרשראות ? משחזת ? שמן שרשרת ? שוין. נשלח את הכל לעודד שידאג שהכל עובד ומסודר לפני הנטיעות.
• דיזיקטול ? תפזהיל ? יש שאריות, ונעמה אומרת שהיא מזמינה ויגיע ביום שישי.
• פרלייט ? אופפס... צריך חצי שק לעץ, יש לי עוד 200 עצים לנטוע...
  שיחה קצרה שמתארכת עם צעירי במחסן עמיר, ויש אישור ללוות 20 שקים לכמה ימים. אני צריך 100...
  טוב, נעמה אומרת שהיא מזמינה לי, אבל רק אם אני מזמין 200 הם יורידו לי אותם בשדה. לא תודה, גם ככה אין לי מושג איפה אני אאכסן את ה-100 שאני כן צריך עד הנטיעה...

טוב, יש עוד מספיק דברים לארגן לקראת, ומעט זמן. בסופו של דבר שמוליק מודיע לי שאוכל לקבל את התאילנדי גם עוד שבועיים, אחרי ששמוליק חוזר מצרפת ואחרי שאני אצליח לארגן הכל, אני מקווה :-)

חזרה הביתה, מחכה לי מייל מגיא:

Shushu hi,

Amir is facing some basic issues with the BlackBerry...

שוין, באגים... אמנם בשביל זה משלמים לי (לתקן אותם, לא ליצור אותם), אבל אם מצד אחד יש באגים שאני יצרתי, ומצד שני אין להם תקציב - אני בבעיה.

טוב, אמנם יש באגים לתקן, אבל אם אין שעות, אז אולי קודם אלך לאכול משהו ?

ה"סידור" שלנו הוא כזה - רעות היא ועד ההורים של הגנים, ומארגנת גם את כל הקניות למבשלת עד רמת הצ'ופצ'יק של הפיתה. ובתמורה לזה - אנחנו מקבלים שאריות !

אין כמו האוכל מהגן, בעיקר אחרי שלירון החליפה את לירון בתור מבשלת (סליחה לירון, אבל לירון פשוט מבשלת הרבה יותר טוב...).

היום היה פירה וקציצות, רק שאת הקציצות גמרתי אתמול בתור נשנוש ארוחת ערב, אז יש רק פירה, וכמסורת המשפחה הפולנית שלי - פירה אוכלים עם חרדל ומלפפון בחומץ. לך תבין...

רגע לפני שאני חוזר לעבודה, עוד סידורי מטע - טלפון לאשר לראות אם אולי אקנה ממנו חוטרים שחסרים לי, טלפון לשמוליק לראות אם יש לו זמן - וקופצים למטע של אשר לראות את החוטרים. הם נראים לא רע, יותר טוב מאלו שיש לי על העצים של באשר, רק שאלו יעלו לי גם כסף מלא, אז עוד נראה מה יהיה.
בדרך עוברים במטע שלי, ואני חוטף על הראש משמוליק - "חקלאות זה לא מחשבים, אתה צריך לצאת, להרגיש את העצים, לראות מה קורה". כשאני אומר "אני לא חקלאי, יש לי מטע תמרים" - הוא בכלל מתרגז, ובצדק. תוך כדי, כדי להוכיח את צדקתו ואשמתי, גם מוצאים פיצוץ בהשקיה שלך תדע כמה זמן הוא קיים, וסופרים את העצים שמתו - 7 מתוך 98 - לא נורא, אבל גם לא תענוג. באחד מהעצים המתים מצאתי "קן" תולעים - ישר לקחנו לצעירי, שמרגיע ואומר שזה רק טפילים שבאו לעץ המת - הם התרנגולת, לא הביצה...

14:17, מייל:

שושו,

מה קורה, שנים?

שמע אני כרגע מריץ רעיון לסטארטפ שדורש ...

זה משהו שמענין אותך ואתה יכול לעזור לנו בזה? בתשלום כמובן (רק אם אתה רוצה בעצם :-) )

נדבר,

וואלה שנים, מ-2005 לא דיברנו. שיחת טלפון ארוכה, קצת העלאת זכרונות, ובעיקר איפוס על כמה אמור לעלות הפרויקט שהוא מדבר עליו. כשהוא מבין שזה הרבה מעל לתכניות שלו, הוא מציע מניות, אז אני נכנס לעובי הקורה כדי להבין מה הרעיון, והאם לדעתי הוא כדאי.

בקיצור, לא כדאי, לדעתי. אולי אני טועה, אבל הפעם אוותר על החוויה. יש לי כבר אחת משלי.

בין לבין, רעות מתקשרת להגיד שעמית מרגישה לא טוב, והיא החזירה אותה הביתה. חטפה כאבי בטן כמו שכמה חברים שלה קיבלו בשבוע שעבר. באמת נראתה מסכנה, רק שאחרי שעה היא כבר היתה אצל נטע על הדשא עם צינור מים פתוח, ניילון להחלקות "יותר טוב משלנו", והכאבים נעלמו - עד הערב כמובן.

אחרי שהבאתי את נעם מהגן בשלוש וחצי, ועמית הלכה לנטע, מחכה לי מייל מהמנכ"לית.

Shushu - pl s call to discuss whne you have a few minutes today

בקיצור, נכנס להם איזה תקציב חדש, ואני קיבלתי 150 שעות לרוץ הלאה. לפחות יש שעות לתקן את הבאג בבלקברי :-)

בתיאוריה זה נכון, רק שחמש דקות אחר כך היא מפגיזה בבערך עשרה מיילים עם משימות אחרות. הבלקברי יחכה למחר...

17:00, מייל מהעורך דין - "אני צריך עדכון מפורט וממוסמך לגבי היכן הדברים עומדים כרגע, כיוון שהדיון ביום ראשון הקרוב.". שוין, תזכורת למציאות - המשרד שאני עובד בו הוא בכלל עם צו הריסה, ולא משנה כמה אנחנו נלחמים בכל מפלצות הבירוקרטיה כדי לתקן את השטות הזו - זה לא ממש מצליח לנו. נראה מה השופט יגיד ביום ראשון.
"עדכון ממוסמך" ? אין לי אפילו חשבונית על המדידה השלישית (!) שעשינו, ומוסא, המהנדס הנאמן (לכסף, אחרי שהבטחנו לו שיקבל עוד אז הוא) הבטיח שעד יום ראשון תהיה לנו בקשה להיתר מוכנה 100% ! yippi !

טוב, הפסקה קצת לחיים - מקלחות, ארוחת ערב, שיניים, ספר שנעם בחרה (עמית כבר ישנה, היא נרדמה מוקדם כי כאבה לה הבטן...), מקושקשת בתור ארוחת ערב ("אתה משקיע ברוחות כשאתה רעב...") בזמן שרעות הולכת לעוד ישיבה של ועדת חינוך, ובחזרה למשרד עם הצו.

20:39 - "היי, לצערי הרב עוד לא קיבלתי את התשלום, חבל לי שאני צריך לרדוף אחר הכסף. אנא עדכן אותי מתי אקבל אותו. יום טוב, שושו ענבר".

20:43 (לפחות הוא עונה מהר) - "אתה לא צריך לרדוף. העברת התשלום נדחתה בכמה ימים והיא תבוצע תוך מספר ימים, יחד עם עוד סט העברות שנדחה. ליום חמישי או ראשון הקרוב.".

נו, וזה על חשבונית עבור מרץ. על זו של אפריל אני עוד בכלל לא מדבר. לפחות את הכסף אני אראה, הם סך הכל מאד אמינים. רק יש להם קצב משלהם...

טוב, בזבזתי מספיק זמן על כתיבה של "יומני היקר" במקום כתיבה של קוד...

נכין קפה.

לילה טוב,

שושו