הענברים: בלי שיגרה, רק מחכים לשיגרה...

נתחיל מהתירוץ - מאז שאני מתאמץ לפתח את המיזם/סטארט-אפ/בזבוז זמן (מחק את המיותר, בהתאם למצברוח...), אני מוצא פחות ופחות זמן לשבת ולכתוב, והזמן טס, בלי שאני מצליח לעקוב אחריו.
אני יודע שזה חבל, ושאני מפספס המון בדרך, אבל בין הצורך באמת לעשות את הדברים עליהם אני כותב, ובין הצורך/רצון גם להתפתח מקצועית (מה שאני עושה בעיקר מהרגע שהבנות הולכות לישון ועד אמצע הלילה) - קצת קשה גם לכתוב.

ונסיים את התירוץ בהבטחה לעצמי לכבוד השנה החדשה - "שתהיה שנה של כתיבה, של 52 פוסטים בבלוג, אחד לכל שבוע", מממממעעעעעככככששייייווו !

אז אכן הקיץ אוטוטו נגמר. אצלינו קשה לו להיפרד, למרות הרצון החזק שלנו להגיד לו bye bye ולא להתראות. אין ספק שהוא כבר מגיע, כי כמו שסיפרתי היום לדודה גאולה - כבר מספיק לא חם אצלינו כדי שאעז לקחת את הבנות לבריכה בבוקר. כן, מגוחך ככל שזה נשמע, אצלינו צריך שיתקרר קצת כדי שבעשר בבוקר נוכל ללכת לבריכה ושלא יהיה חם מדי.

ההוכחה לכך שאנחנו לא רגילים ללכת לבריכה בבוקר היא שהלכנו בעשר. ומסתבר... שהבריכה נפתחת רק באחת עשרה בבוקר...
אז ניצלנו את ההזדמנות ובמקום לחזור הביתה לשעה הלכנו לבקר את אביתר בביתו החדש. ענבר וארתור עדיין מסדרים את הבית (למקומיים - זה הבית בין זגורי לזגורי...) ועדיין גרים אצל סבא וסבתא, אבל בתקווה יעברו בימים הקרובים. לבנות כבר היה כיף להרגיש בבית בעוד בית במושב, ועמית ונעם חזרו מספר פעמים על כמה היה להם כיף בשעה הקצרה שהן בילו שם. אין ספק - זה לא ה"מה" אלא התחושה, ואנחנו ממש שמחים על ההזדמנות לחוות (עוד) משפחה מקרוב.
בתור מי שגדל בחמולה מושבית, ובעיקר גדל עם בני דודים, החשיבות של קירבה כזו היא משמעותית. ואת זה אפשר לראות כבר עכשיו על הקשר שיש בין הפספוסה הגברת כרמל (שחגגה שנה ממש עכשיו לפני שלושה חודשים...) והבחור מר אביתר, שניהם מבלים אחד עם השני יותר שעות ממה שהם מבלים כל אחד בנפרד עם ההורים שלו.

ברכה לשנה החדשה מנעם

ואם מדברים על בני דודים, אז ברוך הבא למשפחה מר גל פז הס !
המון מזל טוב למיה, ממ ועמוס על הולדתו של גל, וכמו שאמרתי לממ - אבא אמא וילד זה המון, אבל ברגע שמוסיפים עוד ילד - זו משפחה !

גל ואבא של גל, עוד בבית החולים

מחר חוזרים לבית הספר. אתם קולטים ? בית הספר !
עמיתוש כל כך גדולה, נכנסה יחד עם כל חבריה לכתה א', יחד עם חברים חדשים שעלו מהגן בעין גדי. אמנם בסופו של דבר מדובר על מעבר מחממה קל"ב לחממה קצת (אבל ממש קצת) יותר גדולה במרחק של 20 דקות נסיעה מהבית, אבל אין ספק שזה מעבר רציני, וחלק מתהליך הגדילה שלה ו(בעיקר אולי) שלנו כהורים.
אין ספק שלעלות לכתה א' בנאות הכיכר זה לא כמו לעלות לכתה א' בשום מקום אחר בעולם, לטוב ולרע, ונחסוך כאן את הפירוט. אנחנו, כרגיל בחיים שלנו באינקובטור שנקרא נאות הכיכר, תמיד שמים דגש על הדברים הטובים שבחיים הללו.
יום לפני תחילת הלימודים נסענו עם עמית לבית הספר לפגוש את דליה המורה ושאר חברי הכיתה, והנה אתם יכולים לראות איך מתרגלים בבית הספר דמוקרטיה החל מכתה א' -
אז ברוכים הבאים ילדי כתת יעלים לעולם הגדולים בבית הספר תמר !

כרגיל אין זמן ואפשרות לנסות ולחזור על כל המאורעות שעברנו בתקופה הארוכה מאז הפוסט האחרון. קיץ מלא פעילות, ילדות נהדרות שגדלות, אלפי אירועים ובילויים, כולל חופשה ארוכה בבית משפחת בירנבך בטל אל, ומה לא. אז הנה אוסף קטן של תמונות לא מייצגות, ואת השאר נספר בפוסטים הבאים (הרי התחייבתי, לא ?)

שנה טובה לכולם !
שושו