איזו אמא !

כל גברת והתור שלה להיות לחוצת אמא. לחוצות אבא הן כנראה אף פעם לא תהיינה, ולגבי הבחור, עוד נראה...
בימינו זה התור של כרמל.

עוד ערב "לבד" עם אבא, ופתאום כרמל מרגישה רייקנות.
כרמל: "אני רוצה את אמא"
אני: "גם אני רוצה את אמא"
כרמל: "אמא שלך מתה !"
אני: "נכון"
כרמל: "אז איזו אמא אתה רוצה ?"
אני: "את אמא שלך".
כרמל: "למה ?"
אני: "כי אני אוהב אותה"
כרמל: "אבל למה ?"
אני: "כי כיף לי איתה"
כרמל: "אבל למה ?"

אני: "כי היא חברה שלי"

כרמל: "אבל למה ?"
...
או בפעם אחרת:
אני: "כי היא אשתי"
כרמל: "אבל למה ?"

אני: "כי ביקשתי ממנה להתחתן איתי"

כרמל: "אבל למה ?"

אני: "כי היה לנו כיף ביחד לטייל במזרח..."

...

וכך הלאה, עד שכרמל מחליפה את הפרצוף העצוב בפרצוף צוחק, בעוד אני עובר על כל מעלותיה הטובות של הגברת הראשונה.